תרגלנו המון ובליל הסיום העלינו שלש סצנות בפני החברים ואורחים אירים.
בשלש ההצגות הודגש הקונפליקט הפנימי של הדמויות שקשור לכיבוש והן היו גם מבוססות על ספורים אישיים, אך את
התפקידים שחקו באופן אקראי חברים בין אם הם פלסטינים או ישראלים וזה יצר שילוב מעניין.
אהבה אסורה - ספור אישי של אחת החברות הישראליות שהיה לה חבר ערבי והצורה בה הוריה קבלו (או יותר נכון לא קבלו זאת). היה מרתק לראות את דמות האב שאותה שיחק פלסטיני כ
שהוא צועק עליה "השתגעת? מכל היהודים בישראל דווקא חבר ערבי מצאת לך, את רוצה להרוג אותי?")
הספור השני היה של חייל במחסום שמתעקש לא להעביר חולה קשיש פלסטיני שמלווה בנכדו, לבסוף מתרצה להעבירו אך משאיר את הנכד מאחור ונוצר עימות בינו לבין הקשיש ובעיקר בינו לבין עצמו.
והסיפור השלישי הוא בכלא כאשר שתי אחיות כלואות מקבלות ביקור, אך הקצינים מונעים מהאחת לצאת כי היא בעונש, ולמרות שהעונש הסתיים אין אפשרות להוציא אותה כי הקצין המאשר עדיין
לא הגיע. האחות שיכולה לצאת לביקור נקרעת בין הרצון לראות את המשפחה לבין ההשארות עם אחותה כמחאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה