מוקדם עדיין לדבר או לכתוב על התחושות כי רק הגענו אבל אם השבוע ימשיך כמו אתמול בלילה צפויות לנו הפתעות מרתקות...עולם צירופי המקרים הוכיח באת עצמו כשנהג מונית אפריקאי עוצר לידנו וברחוב כדי לקחת 15 איש למועדון היחיד הפתוח בדבלין בשעה כזאת... אחרי חצות... כשהוא שומע אותי מדבר עברית עם חן או רימא הוא מתחיל לדבר איתנו בעברית מהימים הנוסטלגיים שהיה עובד בישראל בשכונת התקוה בתל אביב. משם הדרך למועדון הייתה 12 יורו ומבט לילי על דבלין עד למועדון ובו הרבה תיירים וגם הרבה מקומיים מוסיקה בנאלית אבל כשרוצים קצת לקפוץ אין מה להיות קטנוניים. היום , שבת בבוקר, יום חדש, רגוע יותר, הנסיעה רק ארבע שעות וכבר מתחילים... אבל התחושה היא שכבר התחלנו, בקטן, בחד לאומי כזה, בגיבוש ישראלי רק לכמה שעות לפני שפוגשים את החברים מטול כרם, פלסטינים וישראלים באדמה זרה, באדמת סכסוך ישנה , הפעם סכסוך שלא שלהם ,לא שלנו לא שלהם , מכאן אפשר יהיה אולי קצת להתבונן ממרחק משכר קצת על הסכסוך שלנו המשותף... בין ארוחה לנסיעה מתחילים כבר לצוץ הסיפורים האישיים, מתחילים לדבר על החפצים שהבאנו לסדנת תיאטרון, על התמונות ...ניכרת התרגשות ומתח של ציפייה לקראת הבאות, ואני שאמור להנחות חלק מהמסע התיאטרוני נרגש וסקרן מאולי קצת יותר.. אם ילפי היום או אתמול יצפויות לנו הפתעות מעניינות... חכמו שתי הבנות הישראליות דנה ואפרת שהצטרפו אלינו אתמול והתעניינו בעשייה שלנו ... אהרון וחן יצאו לשדה לאסוף את מעוקבי הטיסה העייפים מועטסם, שיפא וראויה... מקוה שיהיה זמן לכתוב גם בהמשך... בין סדנא לסדנא, בין שיחה לשיחה... בין הטיפות
עידן
עידן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה