יום חמישי, 16 באפריל 2009

שיפא אלקודסי

שיפה הגיעה באחור לסיור כי הם עוכבו על ידי הירדנים, במהלך הביקור באירלנד היא ספרה את ספורה האישי. אני תרגמתי לעברית וזה עזר לי לא לבכות תוך כדי כך, כי הייתי על הסף.

שיפא היתה אמורה להיות מחבלת מתאבדת, ותכננה לפוצץ עצמה בתל אביב, לנו כישראלים זה מזעזע, מחבל שמתכנן להרוג עצמו ונגד אזרחים, דרושות תעצומות נפש להקשיב לסיפור, ואי אפשר לעשות זאת ללא דמעות בעיניים.

לנו כישראלים זה נראה מיד כפעולה ישירה נגד אזרחים, אך הסיבה שהיא תכננה לצאת לפגוע היא נקמה על פגיעה באזרחים בני משפחתה ומכרים וביניהם ילדים, וזה מצמרר כיצד היא נפרדה מבתה בערב לפני הפיגוע המתוכנן, מילדה בת שבע. למזלנו ולמזלה היא נעצרה באותו ערב ונכלאה לשש שנים.

כמובן שהטיעון הבא יהיה שאנחנו הישראלים לא מבצעים פגועי נקמה, אלא רק פוגעים במחבלים ולצערנו לעיתים נפגעים אזרחים, אך הדובר השני באירוע היה אורן מהקבוצה שלנו, שתיאר ארוע בו הוא היה מעורב, 'פיגוע' (זאת ההגדרה שבה השתמשו החיילים עצמם) נגד שוטרים פלסטינים כנקמה על ארוע קודם בו נהרגו כמה חיילים במחסום בעין עריך, צה"ל יזם התקלויות בכמה מקומות בגדה כשמטרתן נקמה בשוטרים שעומדים במחסומים, הארוע מתואר גם בסרט Z32 וגם נמצא עכשיו בטיפול רשויות המשפט בישראל עקב תביעה אזרחית של משפחות השוטרים. זה אירוע שהיה בחדשות אך כרגיל דווח בטון מינורי, אך הסיפור האישי של אורן צמרר לא פחות.
הדר היחיד שחשוב לנו ששניהם, אורן ושיפא, מחזיקים ידיים כעת, ובחרו בדרך של דו קיום ואי אלימות, מה יכול להית חזק מזה.
בדרך לדרי, ובכל הזדמנות, שיפא שרה לנו, ועשתה שמח, וצריך להתאמץ ולחשוב כיצד אדם מלא שמחה שכזה עשה, עקב הנסיבות את כל הדרך ליאוש מוחלט, שהביא אותה לרצות להתאבד, תוך פגיעה באזרחים, וכיצד הנסיבות הובילו אותה ממצב של יאוש, למצב בו היא נמצאת כיום, של תקווה ואופטימיות.

יש דוגמאות רבות בהסטוריה של 'אנשים רגילים' שעושים מעשי זוועות, אך מה שחשוב הוא שטבע האדם טוב מטבעו, וכולם רוצים לחיות בשלום ושלווה, ומצב המלחמה וההרג הוא יוצא הדופן ומזיק באותה מידה לכל הצדדים.
Posted by Picasa

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה